שמנופוביה

שמנופוביה היא פחד וסלידה המופנה כלפי אנשים בעלי עודף משקל, על פי רוב בעקבות תפיסה סטריאוטיפית, אשר לפיה תכונות שליליות משויכות לבעלי עודף משקל.
האפליה מתבטאת בהתייחסות מילולית, בפגיעה פיזית או במניעת יחס שוויוני בתחומי החיים השונים .
שמנופוביה היא בעיקר דעות קדומות, והיא לצערי תופעה נפוצה וחמורה, אך היא אינה מבוססת על עובדות מדעיות.
מחקרים רבים מצביעים על כך שאין קשר ישיר בין משקל לבין בריאות, וכי אנשים שמנים יכולים להיות בריאים בדיוק כמו אנשים רזים.

ועדיין להיות שמן זה לסחוב עלייך הרבה מעבר לקילוגרמים.
אוטומטית מדביקים לך עוד כמה תכונות אופי, לרוב שליליות כמו עצלות, פסיביות, חוסר שליטה, גרגרנות, רגישות.
רק לעיתים, יוענקו גם תכונות חיוביות ,לרוב בנוסף למעמד או תפקיד בעבודה, כמו ביטחון ואסרטיביות, נוכחות, שמחת חיים והומור כאילו שזה מגיע עם המימדים. 

בעולם של "פוליטיקלי קורקט", אנחנו אמורים להגיד את הדבר "הנכון", לעשות את המעשה "הנכון" וזה אומר לקבל את ה"שונה".
בעצם, לקבל את כולם כפי שהם.
אבל בפועל זה לא בדיוק ככה.
אולי אפילו רחוק מזה. 

בעולם המתקדם שבו אנחנו חיים, עולם של רשתות חברתיות וצילומי אינסטגרם נדמה שלא למדנו כלום על דימוי גוף חיובי.
שכן, אידיאל היופי הרווח, עדיין מטפח רזון וגוף חטוב עד שדוף אצל אישה ושרירי אצל גבר.
אנחנו מקדישים לנראות יותר זמן ויותר תשומת לב וכל מי שלא נמצא בתוך "טבלת המידות" מרגיש תסכול, ייאוש או נחוש להצטדק, כי לא הגיוני שפשוט טוב לך ככה, עם עודף משקל. 

אנשים מפחדים להיות שמנים!

 יש לכך הרבה סיבות, ביניהן סיבות בריאותיות, כלכליות וחברתיות, מה גם, שישנה אחידות בתגובות השליליות מכלל האוכלוסיות, אנשים רזים, עובדי בריאות, עמיתים, הורים, ואפילו כבדי המשקל בעצמם.
כולם מאמינים שעודף משקל נגרם כתוצאה מפעילות או העדר פעילות נכונה של האדם עצמו ולכן הציפייה הרווחת היא שעליו לעשות משהו בנידון.
מי לא שמע את המשפט "אם רע לך ככה, אז תוריד קצת, תסגור את הפה".
אנשים עם עודף משקל מאמינים שאכן זו בעיה שלהם, משהו לא בסדר בהתנהלות שלהם והם אלו שיכולים להשפיע אך הם לא חזקים מספיק, לא נחושים מספיק, לא מספיק…

להיות כבד משקל מפגיש אותנו עם אחד הפחדים הכי גדולים שלנו, פחד חברתי, פחד מדחייה, הפחד להיות לבד. 
ולכן אנשים בהחלט יעשו כל שביכולתם להימנע מכך בכל מחיר.
יפעלו להתחבר, להרגיש שייכות. אפילו ינסו לפצות בכל מיני דרכים.
לפעמים זה יצליח ולפעמים לא.
כשמדובר במשקל, אי הצלחה עשויה להוביל לחיים של מאבק ותסכול.
אם משהו שאני עושה לא מצליח, משהו לא בסדר איתי, אנשים שמנים מפתחים בהתחלה רגשות אשם על הממדים שלהם ועם הזמן והניסיונות הם מתחילים להרגיש בושה כלפי עצמם, כלפי הגוף שלהם, כי זה כבר לא טעות שאכלתי…אני טעות.
במיוחד כשהסביבה מאמינה שניתן לשלוט במשקל, השיפוטיות כלפי אנשים שמנים פשוט חסרת רחמים, כך יוצא שאנשים שמנים נוטים להתייחס אל עצמם באופן שלילי, בבושה וסלידה והופכים להיות שמנופובים.
הם מאמצים את תפיסת החברה ומתחילים לשפוט את עצמם ומקבעים את הדפוס שלהם כגזירת חיים. 

אז האם גם אתם שמנופובים? 

אני כמעט בטוחה שאם היו שואלים אתכם את השאלה הזו בשיחת מסדרון בעבודה, כנראה הייתם עונים שלא, ממש לא. 

האמנם? 

כמעט כולנו, מתייחסים באותו אופן לאנשים שמנים, גם אם זה אומר שזה "מאחורי הקלעים". 

ואם אתם עדיין לא בטוחים, מרגישים עכשיו שאתם מתנגדים למה שכתבתי, תשאלו את עצמכם, מה אם הבן שלכם או הבת, בן הזוג או בת הזוג שלכם, היתה כבדת משקל,
האם הייתם מרוצים?
האם הייתם "דואגים" לבריאות שלו/ה?
האם הייתם מאמינים שהם יכולים לשלוט במשקל וצריכים לעשות משהו בנידון? 

אם עניתם כן, גם אתם שמנופובים. 

ואם כך הדבר אז כדאי להבין שבישראל בכל שנה יש יותר ויותר ילדים שמנים ועד שנת 2030 אחוז הילדים והמבוגרים השמנים רק יגדל וגם אחוזי ההשמנה יהיו גבוהים יותר. 

תרבות השפע, תעשיות המזון המעובד והשתייה הממותקת משפיעה על הבריאות שלנו בכל יום ובכל שעה.
באחריות המדינה, משרד הבריאות, בתי הספר וכל בית ובית בישראל, להגביר מודעות לתזונה נכונה כי מדובר בבחירה מתוך אפשרויות קיימות ונגישות ויפה שעה אחת קודם לעודד צריכה נכונה. 

ולפני שאנחנו זורקים על שמנים את השמנופוביה שלנו כדאי להבין דבר אחד או שניים על השמנה. השמנה איננה רק מאזן קלורי, הלוואי והדבר היה כזה פשוט, כמו שלפעמים אנשים נוטים לייחס לדיאטה.
השמנה מורכבת מתהליכים שונים שהגוף מבצע בעת פירוק המזון, תהליכים אלו ברובם כימיים ומורכבים מגורמים רבים כמו הורמונים, אינזימים, חיידקים, תהליכי ספיגה ותשדורת אל מרכזי הרעב והשובע במוח שלנו.
כמו כל תהליך מורכב, כל שלב בתהליך רצוי שיפעל ביעילות אך הדבר לא זהה בין אדם לאדם וגם טיב הפעילות משתנה בהתאם לנסיבות חיים שונות של האדם עצמו.
עיכול במצב סטרס אינו דומה לעיכול במצב רגיעה וכו' . אז רק תדמיינו לעצמכם, כמה פרמטרים לא רצוניים נלקחים בחשבון ברגע שהחלטתם להכין לעצמכם חביתה. 

אני גיליתי שאני סולדת ומפחדת מהשמנה, ואני נוטה להעדיף רזים על פני שמנים במעט.
(מילאתי שאלון סקר באתר אשר בודק שמנופוביה https://implicit.harvard.edu/implicit/takeatest.html) .
הפחד שלי נובע בדיוק מהשיפוטיות והיחס שאני קיבלתי עוד בילדותי.
לא פעם כינו אותי שמנה והיה לי ברור שזה אינו תיאור אלא קללה. 

להיות ילדה שמנה היה כרוך באשמה ובושה. 

אז עד שתמצא הדרך "הנכונה" לנהוג או להתייחס להשמנה, האם לא כדאי לשנות גישה?
להוריד את הווליום מהחשש, ללמוד לקבל אנשים כפי שהם,
ובעיקר – איך מושיטים יד ולא מחמירים את המצב? 

• היו מודעים לדעות קדומות שלכם:
  כולנו נוטים לדעות קדומות, אך חשוב להיות מודעים אליהן ולנסות להתגבר עליהן.
  
  
• התמקדו בהתנהגות, לא במשקל:
  אל תתייחסו למשקל של אדם, אלא להתנהגותו.
  
  
• עודדו קבלת גוף חיובי:
  תמכו באנשים שמנים וחגגו את גופם.
  
  
• השתמשו בשפה מכבדת:
  הימנעו משימוש במונחים פוגעניים כמו "שמן", "שמנמן", "חֲזִיר".
  
  
• עקבו אחר אנשים מוכרים ופעילים ברשתות,
  בקידום חשיבה על דימוי גוף חיובי.

זכרו ששמנופוביה איננה מבוססת על עובדות מדעיות, הכלים שבהם אנחנו בוחנים ומסיקים מסקנות לא בהכרח מעידים על בעיה. 

לפניכם מספר נקודות מרכזיות: 

• מדד מסת גוף (BMI):
  כלי סטטיסטי המשמש להערכת סיכון בריאותי הקשור למשקל, אינו מדויק עבור כולם. BMI אינו לוקח בחשבון גורמים כמו גיל, מין, גנטיקה, הרכב גוף ומצב בריאותי.
  
  
• בריאות:
  מושג מורכב הכולל גורמים רבים, ביניהם: תזונה, פעילות גופנית, שינה, עישון, לחץ דם, רמות כולסטרול, היסטוריה משפחתית ועוד.
  
  
• אנשים שמנים יכולים להיות בריאים:
  אדם שמן יכול להיות פעיל גופנית, לאכול תזונה בריאה, ולשמור על אורח חיים בריא, בדיוק כמו אדם רזה.
  
  
• השפעת השמנופוביה:
  גורמת לאנשים שמנים להרגיש בושה, אשמה, חרדה ודיכאון.
  היא עלולה גם להוביל להימנעות מפעילות גופנית, בריאות לקויה ואף הפרעות אכילה.

 לסיום,
אני בטוחה שאנשים שמנים סובלים והיו רוצים ליצור שינוי, אם רק היו יכולים למצוא דרך קלה כולם לבטח היו בוחרים בה ועל אף מגמה עולמית של מודעות להשמנה,
עדיין שמנופוביה בועטת בכל פינה.
ביכולתנו לכל הפחות לשחרר אותם מאשמה ובושה. 
תרמו את חלקכם בקידום תזונה נכונה ובריאות, דימוי גוף חיובי בכל מידה, וחגגו את הגיוון הן ברשתות והן בפעילויות חברתיות. 

שלכם,
קרן