הבנת דחיינות באמצעות היררכיית הצרכים של מאסלו

ייתכן ולא אחדש יותר מידי, אך לעיתים, הברור מאליו הוא דווקא זה שנסתר מעיניינו…
אז הפעם אנסה לעשות סדר ברובד ההפחות עמוק, כי לפעמים, הדברים הרבה יותר פשוטים ממה שאנחנו הופכים אותם להיות.

דחיינות היא מאבק נפוץ עבור רבים, שמוביל לרוב ללחץ, חרדה ותחושת פוטנציאל לא ממומש. מנקודת המבט הצנועה שלי, הבנת הדחיינות דורשת התעמקות במורכבות של מוטיבציה והתנהגות אנושית.
אחת המסגרות החשובות לחקירה זו היא היררכיית הצרכים של מאסלו.
בסיסי.
מבטיחה.

היררכיית הצרכים של מאסלו מציעה, שהמוטיבציה האנושית מונעת על ידי סידור היררכי של צרכים, החל מצרכים פיזיולוגיים בסיסיים וכלה בצרכים פסיכולוגיים מסדר גבוה.
בבסיס ההיררכיה נמצאים צרכים פיזיולוגיים כמו מזון, מים ומקלט, ואחריהם צורכי בטיחות, צרכי אהבה ושייכות, צרכי הערכה, ולבסוף, צרכי מימוש עצמי. 

דחיינות מתרחשת לעתים קרובות כאשר אנשים נאבקים לספק את צרכיהם בדרגה אחת או יותר של ההיררכיה של מאסלו ויש איזו התנגשות כלשהי או מעכב כלשהו, שאנחנו מודעים או לא מודעים לו. 

הנה כיצד דחיינות מתבטאת ברמות שונות:

1. צרכים פיזיולוגיים:
   כאשר אנשים נמנעים מצרכים בסיסיים כמו שינה, תזונה נכונה או נוחות גופנית
   (מי לא חווה או חווה את זה על בסיס יומיומי? אולי אף פעם לא חשבנו עלזה, אבל לא תמיד יש רובד עמוק ומשנה חיים בהתנהלות שלנו, לעיתים זה נטוע במשהו פשוט כמו מילוא צרכים בסיסיים, שיאפשרו לנו למלא צרכים נעלים יותר)
   הם עלולים לדחות משימות הדורשות מאמץ נפשי או פיזי.
   עייפות ורעב עלולים לפגוע בתפקודים קוגניטיביים, מה שהופך את הכל למאתגר בשבילנו להתמקד ולהתרכז במשימות או תכניות מורכבות יותר.
   
   
2. צורכי בטיחות:
   דחיינות עלולה לנבוע מפחד מכישלון או אי ודאות לגבי העתיד.
   כאשר אנשים תופסים משימה כמאיימת על ביטחונם או יציבותם, הם עלולים להתמהמה כמנגנון התמודדות כדי למנוע סיכונים פוטנציאליים או אי נוחות.
   קל…
   אם אין לי מושג מה ואיך יהיה, אולי אני אמתין עד שיהיה לי יותר מידע או ביטחון.
   השאלה הנצחית היא, האם אי פעם יגיע הרגע הזה?
   או שאולי אנחנו צריכים להביא את הרגע בעצמנו?
   
   
3. צורכי אהבה ושייכות:
   תחושות של בדידות או בידוד חברתי יכולות לתרום לדחיינות.
   אנשים עשויים לדחות משימות כדי להימנע מלהתמודד עם רגשותיהם או לחפש הקלה זמנית באמצעות הסחות דעת חברתיות כמו מדיה חברתית או תקשורת מוגזמת.
   לא מזכיר קצת מושג שקוראים לו FOMO?
   רק שלפעמים, הפחד מלהפסיד משהו רגעי, באמת מביא להפסד של משהו קבוע יותר ומשמעותי יותר.
   תנו לזה לשקוע רגע…
   אולי זה נוכח בחיים שלכם?
   
   
4. צורכי הערכה:
   דחיינות יכולה לנבוע מדימוי עצמי נמוך או פחד משיפוט של אחרים.
   כאשר אנשים מפקפקים ביכולותיהם או חוששים מביקורת, הם עשויים לדחות משימות כדי להימנע מלהתמודד עם חוסר הביטחון שלהם או להתמודד עם דחייה פוטנציאלית. כאן, בנימה אישית, אני הכי מתחברת.
   עד שלמדתי את הנושא הזה האמנתי שמדובר במשהו טראומטי או עמוק או מי יודע איזה בעצם…
   הדבר הזה עצר אותי מלעלות על במה במשך שנים.
   אם זה לשיר או להרצות או להנחות.
   היום אני מבינה אחרת.
   
   
5.  צורכי מימוש עצמי:
   דחיינות ברמה זו כרוכה לרוב במשימות הדורשות יצירתיות, ביטוי עצמי או צמיחה אישית. פחד מהצלחה, פרפקציוניזם או חוסר בהירות לגבי המטרות והערכים של האדם עלולים לעכב התקדמות לקראת מימוש עצמי, ולהוביל לדחיינות.
   סדר. מיקוד. זה כל העניין.
   אפשר להניע את הספינה הזו ולהגיע לכל יעד, אבל הנה עוד סיבה פשוטה (באופן יחסי, כן?) למה אנחנו מדחיינים חלומות למשל?!

התגברות על דחיינות דורשת גישה רב-צדדית שבעצם נותנת מענה לצרכים ולמניעים הבסיסיים שמניעים את ההתנהגות הזו.
להלן כמה אסטרטגיות מעולות וקלות ליישום, למלחמה בדחיינות ולהתמודדות עימה:

1. זהו את הצרכים הבסיסיים:
   שיקלו מאיזו רמה של ההיררכיה של מאסלו נובעת הדחיינות שלכם.
   האם אתם נמנעים או מדחיינים משימה כי היא מאיימת על תחושת הביטחון, השייכות או ההערכה העצמית שלכם?
   הבנת סיבת השורש יכולה לעזור לנו לטפל בדחיינות באופן יעיל ומדויק יותר.
   
   
2. הגדירו יעדים וסדרי עדיפויות ברורים:
   חלקו את המשימות לשלבים ניתנים לניהול וקבעו יעדים ספציפיים וניתנים להשגה. הבהירו מדוע כל משימה חשובה וכיצד היא מתיישרת עם הערכים והיעדים ארוכי הטווח שלכם.
   בהירות זו יכולה לשפר את המוטיבציה ולהפחית את הדחיינות באופן ניכר.
   ואל תשכחו (אני מאמנת אחרי הכל…) לציין כל הישג והתקדמות, ולו הקטנים ביותר, ולטפוח לעצמכם על השכם!
   מותר לכם להיות מרוצים מעצמכם.
   
   
3. טפחו חמלה עצמית:
   תרגלו חמלה עצמית ואמצו את חוסר השלמות.
   הכירו בכך שדחיינות היא אתגר שכיח בפני אנשים רבים (ברצינות, זה לא אישי שלכם. מה שהופך את זה לחלק קטן מהחיים שלכם שניתן לשינוי ולא למי שאתם באמת), והיא אינה מגדירה את הערך או היכולות שלכם.
   התייחסו לעצמכם באדיבות ובהבנה, במיוחד כאשר אתם מתמודדים עם כישלונות. דחיינות היא סוג של "אירוע" היא אינה האדם שאתם.
   
   
4. צרו סביבה תומכת:
   הקיפו את עצמכם בהשפעות חיוביות ובאנשים תומכים המעודדים את הצמיחה וההתפתחות שלכם.
   אני לא יכולה לציין זאת יותר מאשר בכתוב כאן.
   זה הכרחי וחיוני!!
   חפשו שותפים באחריות או מנטורים שיכולים לספק הדרכה, עידוד ומשוב בונה.
   אימון אישי זו אחת הדרכים המצוינות לזה (איך לא???:))
   
   
5. פתחו מיומנויות ניהול זמן אפקטיביות:
   יישמו טכניקות ניהול זמן כגון טכניקת פומודורו, תעדוף משימות וקביעת מועדים.
   חלקו את המשימות לחלקים קטנים יותר ניתנים לניהול והקצו משבצות זמן ייעודיות לעבודה ממוקדת, תוך מזעור הסחות דעת.(זרקו את FOMO לכמה שעות מהחלון. הרחיקו את הנייד, שימו על שקט, העבירו למצב טיסה – מה שעובד לכם יותר)
   
   
6. תרגלו מיינדפולנס ורפלקציה עצמית:
   טפחו תרגילי מיינדפולנס כגון מדיטציה, תרגילי נשימה עמוקה או רישום יומן אינטואיטיבי, כדי לשפר את המודעות העצמית והוויסות הרגשי שלכם.
   עושה פלאים!!
   שימו לב למחשבות, לרגשות ולהתנהגויות שלכם הקשורות לדחיינות, נהלו אותם ביומן. כשזה כתוב לנגד העיניים שלכם, יהיה לכם פשוט יותר למצוא פתרונות נקודתיים, וחקרו אסטרטגיות התמודדות בריאות יותר – כשזה רשום, אפשר לחזור לזה, אפשר למצוא נק' לשיפור וייעול ולהתמקצע.

לסיכום (קצר וקולע, מוזמנים לפנות אליי לבניית תהליך מקיף ובהיר יותר, אם זה מה שעוצר לכם את הדברים בחיים), על ידי הבנת הדחיינות מבעד לעדשת היררכיית הצרכים של מאסלו ואימוץ אסטרטגיות ממוקדות לטיפול במניעים הבסיסיים, אתם בהחלט יכולים להתגבר על הדחיינות ולנצל את מלוא הפוטנציאל שלכם לצמיחה אישית ומקצועית.
כמאמנת ליצירת מומנטום חיובי ויציאה מהתקיעות והדחיינות,  אימון לקוחות בתהליך זה יכול להעצים אותם לנווט מכשולים, להשיג את מטרותיהם ולחיות חיים מספקים יותר.
פשוט הרבה יותר ממה שחשבתם.

כי מי אמר שהכל מסובך כל כך?

אולי רק הסיפור שבראש שלכם

בשביל זה, אני פה

קארן