הדרך שלי לעולם של הנערות התחילה בכלל בבית, עם הבת הגדולה שלי.

שלימים שירתה כחיילת במג״ב
וכשאני מסתכלת עליה,
לפעמים קשה לי להאמין שזו אותה נערה
שפעם כל כך חששה ממה יחשבו עליה
וניסתה מאוד לרצות את הסביבה שלה.

כשהיא הייתה מתבגרת,
הכרתי מקרוב את העולם החברתי שלה.
את הרצון להיות חלק, את ההשוואות,
את הפחד שלא יאהבו אותה,
את המחשבה על מה יחשבו עליה
ואת הרגעים שבהם חוסר הביטחון גרם לה לוותר
על דברים שהיא בעצם מאוד רצתה.

וכמו כל אמא,
הייתי בטוחה שאם רק אגיד לה את הדברים הנכונים,
היא תתחיל להאמין בעצמה.

אמרתי לה שהיא מדהימה, שתאמין בעצמה, שתיגש, שתיזום
ושלא תפחד כל כך ממה יחשבו עליה.

אבל אז הבנתי משהו..

כמה שאני אגיד לה שהיא מדהימה,
אני לא יכולה לבנות לה את הביטחון העצמי במקומה.

וכמה שאני ארצה שהמצב החברתי שלה יהיה טוב,
אני לא יכולה ליצור עבורה את החברויות שהיא צריכה.

היא צריכה את הכלים לעשות את זה בעצמה.

ושם התחיל המסע שלי..

התחלתי להעמיק בעולם של ביטחון עצמי,
גיל ההתבגרות והפן החברתי של נערות.

וכשהתחלתי לעבוד עם נערות, גיליתי משהו מדהים.

הסיפור של הבת שלי חזר על עצמו שוב ושוב..

נערות מדהימות שמתמודדות עם מחשבות כמו:
אני לא יודעת איך לגשת אליה.
אני מפחדת שהיא לא תרצה להיות חברה שלי.
אני מרגישה שלכולן יש חברות ורק לי לא.
אני כל הזמן חושבת מה יחשבו עליי.
הלוואי והייתי יותר בטוחה בעצמי.

ואז הבנתי שהפן החברתי והביטחון העצמי הולכים יד ביד.
כי כשנערה לא מאמינה בעצמה,
הרבה יותר קשה לה לגשת, ליזום, להכיר,
להציב גבולות ולהיות היא בתוך קשרים חברתיים.

ומתוך ההבנה הזאת נולדה בטוחה בעצמך

תוכנית שנולדה מתוך החיים שלי כאמא,
מתוך הדרך שעברתי עם הבת שלי
ומתוך העבודה שלי עם נערות.

והמטרה שלי פשוטה:

לעזור לנערות לחזק את הביטחון שלהן,
להרגיש יותר בטוחות בתוך העולם החברתי,
להעז לגשת וליזום,
ובעיקר להפסיק לתת לפחד ממה יחשבו עליהן לנהל אותן.

כי לפעמים כל מה שאנחנו האמהות רוצות
זה לראות את הבת שלנו מרגישה שייכת, מאמינה בעצמה,
ומעזה להיות היא
גם בתוך העולם החברתי שלה.

ואחרי שנים שאני חיה ונושמת את העולם הזה,
אני מכירה לעומק את העולם של הנערות
את האתגרים החברתיים,
את חוסר הביטחון ואת מה שמנהל אותן מבפנים.

ויודעת בדיוק מה הן צריכות כדי להאמין בעצמן,
להרגיש בטוחות יותר
ולהעז לפעול בביטחון.