האם המחשבות שלנו מנהלות אותנו?

האם המחשבות שלנו מנהלות אותנו?

מחקרים מראים כי אנו חושבים כ־60,000 מחשבות ביום.
רוב אלו הן מחשבות של זרם התודעה, שאין לנו באמת שליטה מודעת עליהן.
אם נשאל אדם מדוע הוא מגיב כפי שהוא מגיב, סביר להניח שיענה: 
“ככה אני מרגיש”. 

אך האם זה באמת כך?

בפועל, רוב המחשבות שלנו הן אוטומטיות ומגיבות לסיפור ש"חי" בתוכנו. 
הסיפור הזה נבנה לאורך השנים מתוך חוויות, אמונות ודפוסים מוקדמים, 
והוא זה שמייצר את המחשבה הראשונית. 
מהמחשבה עולה הרגש, ומהרגש נובעת התגובה.
לדוגמה, ילדה שגדלה בסביבה שבה מרבים להעיר לה שהיא "לא בסדר", 
תגדל לעיתים עם תחושה פנימית עמוקה שהיא באמת כזו. 
כאשר בבגרותה הבוס יקרא לה לשיחה, המחשבה הראשונה שתעלה בה עשויה להיות: 
"מה עשיתי לא בסדר הפעם?". 
בפועל, ייתכן שהוא בכלל רצה לשבח אותה על עבודתה. 
נקודת המוצא שלה תהיה שלילית, והמחשבה הראשונית תכתיב את הרגש שאיתו היא תיכנס לחדר.

למוח שלנו יש מרכז שליטה, וכל מחשבה שאנו "מזינים" אליו עוברת עיבוד ומשפיעה על הגוף והנפש. מחשבות חיוביות מעודדות שחרור של סרוטונין, המשפר את מצב הרוח ומוביל לרוגע ולשלווה. 

לעומת זאת, מחשבות שליליות גורמות לשחרור קורטיזול, ועלולות להביא לסטרס, חרדה ואף, במקרים קיצוניים, לפגיעה בבריאות.

האם אנו מודעים למחשבות שעולות בנו? 
לרוב, לא. 
הן מופיעות במהירות וללא שליטה מודעת. 
אולם כאשר אנו מפתחים מודעות, אנו יכולים להתחיל להשפיע עליהן ולבחור כיצד להתייחס אליהן.

כאשר אנו מספרים לעצמנו סיפור שאינו תואם את המציאות, אנו למעשה משקרים לעצמנו ופוגעים בעצמנו.
כפי שאומרת ביירון קייטי: "המציאות תמיד מיטיבה יותר מהסיפור שאנחנו מספרים עליה"
לכן גם כשאנו עוברים משברים' המחשבות השליליות שלנו מעמיקות ולא תמיד משרתות אותנו. 

כדי שנוכל לצמוח ולחזק את עצמנו כדאי להתחיל לשים לב למחשבות שלנו. 
לאן הן הולכות? 
האם הן משקפות לנו את המציאות או את הסיפור שאנחנו רוצים לספר? 

ככל שנקדיש זמן ותרגול לשיפור איכות המחשבות שלנו, נגלה שהשפעתן מחלחלת לכל תחומי החיים. 
ניתן לאמן את המוח לחשיבה מיטיבה יותר. 
זהו תהליך שנבנה בהדרגה דרך תשומת לב ומודעות.

כמה כלים לעבודה עם מחשבות:

1. מיינדפולנס – הפניית תשומת לב למחשבות ברגע הופעתן, רגע לפני שהן משתלטות על הרגש. 
להבין שלא כל מחשבה דורשת התייחסות או פעולה.

2. חצי הכוס המלאה – כלי מהפסיכולוגיה החיובית.
אם מישהו אמר לי משהו שנשמע לא נעים, אולי יש כאן כוונה טובה או הזדמנות לצמיחה?

3. מודל אפר"ת – אירוע, פרשנות, רגש, תגובה.
בכל סיטואציה מתרחש אירוע, אנו מפרשים אותו באופן אוטומטי על בסיס העבר,
הרגש עולה, ומיד מגיעה תגובה.
לדוגמה:
מישהו עוקף אותך בכביש ונוסע במהירות.
המחשבה שעולה היא שהוא חצוף וחסר אחריות, הרגש הוא כעס, והתגובה- צפירות או קללות.
אך אם נעצור לרגע ונחשוב: אולי הוא ממהר לבית חולים? אולי יש לו מצב חירום?
כיצד ישתנה הרגש? ואיך תיראה התגובה?
ובעיקר – כיצד ירגיש הגוף?

4. כתיבה – אפשר לכתוב את מה שאנחנו חושבים ולעבד את זה על הנייר, לפעמים זה עוזר לנו לראות דברים בבהירות מסויימת.

יש לנו אפשרות להשפיע על המחשבות שלנו דרך תשומת לב, מודעות ואימון מתמשך.
וכאשר המחשבות משתנות, כל החיים יכולים להיראות אחרת.

בפעם הבאה שעולה בכם רגש לא נעים, עצרו לרגע ושאלו את עצמכם:
מה קרה בפועל? (האירוע עצמו).
איזו מחשבה עלתה בי מיד? האם זו עובדה או פרשנות?
כיצד הגוף מגיב למחשבה הזו?
עצם ההתבוננות יוצרת מרווח קטן בין המחשבה לרגש.
במרווח הזה מתחילה הבחירה, והיכולת להגיב אחרת.

"העולם הוא כפי שתופסים אותו. הפנים והחוץ תמיד נמצאים בהלימה- הם השתקפויות זה של זה. העולם הוא תמונת המראה של התודעה שלך" – ביירון קייטי.

ליטל שיינהפט- מאמנת אישית לצמיחה ממשברים