החופש הגדול הגיע והבת שלך כל היום בבית

החופש הגדול  הגיע והבת שלך כל היום בבית? מתי זה חלק מהגיל ומתי כדאי לשים לב..

החופש הגדול הגיע.

בזמן שכל החברות של הבת שלך מעלות לסטורי תמונות בים, בבריכה, במפגשים ובבילויים..

הבת שלך בבית.

עוד יום שעובר.

עוד שעות מול המסך.

עוד פעם שהיא אומרת: “אין לי כוח לצאת”.

ופתאום מתחילות המחשבות:

“אולי אין לה חברות?”

“אולי אף אחת לא מזמינה אותה?”

“אולי היא מרגישה לבד ואני לא רואה?”

כאימהות, קשה לנו לראות את הילדה שלנו לא מוקפת. 

אנחנו מיד מרגישות צורך לעזור, לפתור, למצוא פתרון.

אבל לפני שאת נלחצת, חשוב לעצור רגע..

כי לא כל מתבגרת שנמצאת הרבה בבית בחופש הגדול מתמודדת עם קושי חברתי.

יש מתבגרות שפשוט אוהבות את הבית.

הן צריכות את השקט שלהן, נהנות מהזמן שלהן,

מהתחביבים שלהן ומהמרחב הפרטי שלהן.

וזה בסדר.. 

אבל לצד זה, יש גם מתבגרות שנשארות בבית כי משהו שם יותר מאתגר

אולי הן מפחדות ליזום.

אולי הן מרגישות שלא באמת מחפשים אותן, שלא באמת רואים אותן.

אולי הן חוו אכזבה חברתית והחליטו שעדיף להן לא לנסות.

ולכן השאלה היא לא רק:

כמה זמן היא בבית?

אלא:

איך היא מרגישה עם זה?

האם היא בוחרת להיות בבית כי טוב לה?

או שהיא בבית כי היא מרגישה שאין לה באמת לאן ללכת?

במקום לשאול:

למה את לא יוצאת?

נסי לשאול אחרת:

את נהנית להיות בבית או שהיית רוצה להיפגש יותר עם חברות?

יש מישהי שהיית שמחה לבלות איתה?

יש משהו שהיית רוצה שיהיה קצת אחרת בתקופה הזו?

כי לפעמים השאלות שאנחנו שואלות יוצרות את כל ההבדל.

כשאנחנו מגיעות מתוך לחץ ודאגה, היא עלולה להרגיש שמשהו לא בסדר.

אבל כשאנחנו מגיעות ממקום מסקרן.. לא כדי לתקן, אלא כדי להבין, אנחנו מאפשרות לה להרגיש בטוחה מספיק כדי לשתף.

לפעמים מתוך הדאגה שלנו אליה, אנחנו ממהרות להציל.

אנחנו מתחילות לבדוק מה קורה עם החברות שלה, לפנות לאימהות של חברות,

להבין למה חברה לא התקשרה או לנסות לארגן לה מפגש.

אבל, דווקא מתוך הרצון לעזור, אנחנו לוקחות ממנה את ההזדמנות לחוות שהיא מסוגלת למצוא את הדרך שלה, ליזום ולבנות קשרים בעצמה.

התפקיד שלנו הוא לא לפתור עבורה כל קושי, אלא להיות שם לצידה ,לעזור לה לחזק את הביטחון שלה, את האמונה בעצמה ואת התחושה שיש לה את היכולת ליצור קשרים ולעשות צעדים משלה. 

אז מה כן אפשר לעשות בחופש הגדול?

* לעזור לה לזהות מה היא רוצה שיקרה ולחשוב יחד על צעדים קטנים שהיא יכולה לעשות בעצמה ובקצב שלה ובהתאם למה שמתאים לה.

* לעודד אותה לבחור צעדים קטנים שיקדמו אותה חברתית, כמו ליזום שיחה, להציע מפגש או להיפתח להזדמנות חברתית חדשה.

* להיות לצידה כשהיא מעזה לצאת קצת מאזור הנוחות שלה, לחזק אותה על הדרך ולא רק על התוצאה.

כי בסופו של דבר, המטרה שלנו היא לא רק שיהיו לה חברות.

המטרה היא שהיא תרגיש בטוחה עם מי שהיא, שהיא ראויה, שיש לה מקום ושהיא יכולה ליצור קשרים ממקום בטוח ולא מתוך פחד להיות לבד.

והחופש הגדול?

הוא ההזדמנות לעצור רגע.

פחות להסתכל על מה שקורה אצל אחרות ויותר לראות את הילדה שלך.

להקשיב לה.

להבין אותה.

ולשאול את עצמך:

מה היא צריכה ממני עכשיו כדי להרגיש יותר בטוחה?

כי לפעמים הדבר הכי משמעותי שאנחנו יכולות לתת לבת שלנו הוא לא פתרון, אלא התחושה שאנחנו רואות אותה, מאמינות בה והולכות איתה בדרך.

שלכן,
ליז